לקבלת עידכונים מאשכר, הזינו את כתובת המייל
שלכם:
שתף ב...

זוטה, מכשפה חסרת השראה

Savory, a Witch With no Inspiration

אשכר ארבליך-בריפמן
Eshkar Erblich-Brifman
הוצאת כנרת-זמורה-ביתן 2012, 78 עמודים

כיתוב הגב

זוטה בת השבע וחצי מקבלת ליום הולדתה מתנות רבות: קדירה וכפות עץ להכנת שיקויים, מראת קסמים חדשה, צבעים קופצניים, והמתנה המיוחדת מכולן – מחברת מדברת שאת דפיה הריקים יש למלא.
כולם רוצים להשתמש במחברת: מצירים בה ציורים, כותבים מתכון לשיקוי חדש, משרבטים שיר קצר או לחן של מנגינה. רק לזוטה אין רעיונות. איך זה יתכן? פשוט מאוד – חסרה לה השראה! מרוה ואניס, חברותיה של זוטה, מנסות לעזור לה בדרכים קסומות, אבל מתברר שההשראה לא באה בקלות:  צריך לשכנע אותה שכדאי לה להגיע...
סיפור שובב ומלא הומור על כישרון, על יצירתיות ועל דמיון.

 

זוטה, מכשפה חסרת השראה - אשכר ארבליך-בריפמן

פרק ראשון

סְתָם מַחְבֶּרֶת פְּשׁוּטָה

כְּשֶׁהָיְתָה זוּטָה בַּת שֶׁבַע וָחֵצִי וְחָגְגָה אֶת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ
בִּמְסִבָּה גְּדוֹלָה , הִיא קִבְּלָה הֲמוֹן מַתָּנוֹת )בְּאֶרֶץ הַמְּכַשְּׁפִים
וְהַמְּכַשֵּׁפוֹת נָהוּג לַחְגֹּג יְמֵי הֻלֶּדֶת פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה (. בֵּין
הַשְּׁאָר , הָיוּ שָׁם קְדֵרָה חֲדָשָׁה לְשִׁקּוּיִים )עִם צִפּוּי מְיֻחָד
בַּתַּחְתִּית , שֶׁמּוֹנֵעַ הִדָּבְקוּת שֶׁל שְׁאֵרִיּוֹת (, שְׁתֵּי כַּפּוֹת עֵץ
לְעִרְבּוּב הַשִּׁקּוּיִים עִם יָדִיּוֹת אֲרֻכּוֹת , נוֹחוֹת לַאֲחִיזָה ,
וּמַרְאָה חֲדָשָׁה לַקִּיר , שֶׁבָּבוּאָתָהּ מִתְחַשֶּׁבֶת בִּמְיֻחָד , כָּזֹאת
שֶׁאַף פַּעַם לֹא אוֹמֶרֶת דְּבָרִים רָעִים כְּמוֹ "אַתָּה מְכֹעָר לְמַדַּי
הַבֹּקֶר " אוֹ "צָמַח לְךָ פִּצְעוֹן מְזַ־עֲ־זֵ־עַ עַל הַמֵּצַח . אַתָּה
מַמָּשׁ מַזְכִּיר חַד־קֶרֶן !"
הַבָּבוּאָה בַּמַּרְאָה הַיְּשָׁנָה , שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה עַל קִיר הַחֶדֶר
שֶׁל זוּטָה , הָיְתָה אֲיֻמָּה וְנוֹרָאָה . לְמַעַן הָאֱמֶת , בַּתְּקוּפָה
הָאַחֲרוֹנָה הִיא נֶעֶשְׂתָה מַמָּשׁ בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת וְאִמְּצָה לְעַצְמָהּ
גִּישָׁה גְּרוּעָה וּמֶזֶג סוֹעֵר בִּמְיֻחָד , כָּךְ שֶׁלְּפָחוֹת פַּעֲמַיִם
בְּשָׁבוּעַ הָיְתָה זוּטָה יוֹצֵאת מֵהַחֶדֶר שֶׁלָּהּ כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ ,
כֵּיוָן שֶׁבָּבוּאָתָהּ שׁוּב פָּגְעָה בְּרִגְשׁוֹתֶיהָ אוֹ סְתָם חָרְצָה לָהּ
לָשׁוֹן .
מִלְבַד כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ קִבְּלָה זוּטָה גַּם שַׂקִּיק מָלֵא
בְּתוֹלְעֵי מֶשִׁי מְסֻכָּרוֹת , קֻפְסַת צְבָעִים קוֹפְצָנִיִּים )שֶׁמְּנַסִּים
לַחְמֹק מִיָּדָיו שֶׁל הָאוֹחֵז בָּם וּבְכָךְ מַקְשִׁים מְאוֹד אֶת
מְלֶאכֶת הַצִּיּוּר (, שְׁנֵי עֶפְרוֹנוֹת אֲפֹרִים בְּדַרְגַּת קשִׁי בֵּינוֹנִית
וּמַחְבֶּרֶת גְּדוֹלָה בַּעֲלַת דַּפִּים לְבָנִים וַחֲלָקִים עִם כְּרִיכָה
שֶׁעָלֶיהָ מְצֻיָּר גּוּר שֶׁל טְרוֹל מְעָרוֹת , שׁוֹכֵב מְכֻרְבָּל בְּתוֹךְ
סַלְסִלַּת נְצָרִים .
זוּטָה שָׂמְחָה מְאוֹד בְּכָל הַמַּתָּנוֹת וְהָיְתָה נְחוּשָׁה בְּדַעְתָּהּ
לְהַתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת .
וְאָכֵן , לְמָחֳרַת יוֹם הַהֻלֶּדֶת , כְּשֶׁחָזְרָה מִיּוֹם הַלִּמּוּדִים אֵצֶל
הַמּוֹרֶה הַפְּרָטִי שֶׁלָּהּ לְכִשּׁוּף , סִרְפָּד , נִכְנְסָה זוּטָה אֶל חַדְרָהּ
וּבָחֲנָה אֶת מַתְּנוֹתֶיהָ .
תְּחִלָּה הִיא הִצִּיבָה אֶת הַקְּדֵרָה הַחֲדָשָׁה עַל הַכִּירָה שֶׁלָּהּ
וְהִנִּיחָה בְּתוֹכָהּ אֶת אַחַת מִכַּפּוֹת הָעֵץ הַחֲדָשׁוֹת . אֶת הַקְּדֵרָה
וְהַכַּף הַיְּשָׁנוֹת וְהַשְּׂרוּטוֹת הִנִּיחָה בַּצַּד . לְאַחַר מִכֵּן הֵסִירָה
מֵהַקִּיר אֶת הַמַּרְאָה הַיְּשָׁנָה וְנִפְרְדָה לְשָׁלוֹם מֵהַבָּבוּאָה שֶׁלָּהּ ,
שֶׁאֵלֶיהָ הָיְתָה רְגִילָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת . הַבָּבוּאָה הַבִּלְתִּי
נִסְבֶּלֶת הֵחֵלָּה לְיַלֵּל בְּרַעַשׁ מַחְרִישׁ אָזְנַיִם וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי
זוּטָה שֶׁתָּשִׁיב אֶת הַמַּרְאָה לִמְקוֹמָהּ שֶׁעַל הַקִּיר .
"אֲנִי אֶתְנַהֵג יָפֶה מֵעַכְשָׁו !" הִפְצִירָה בָּהּ בְּקוֹל מִתְחַנְחֵן ,
"אֲנִי מַבְטִיחָה !" הוֹסִיפָה וְעִפְעֲפָה בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת , "אַל
תּוֹצִיאִי אוֹתִי מִכָּאן !"
אַךְ זוּטָה מֵאֲנָה לְהַקְשִׁיב . הִיא יָדְעָה שֶׁהַבְטָחוֹתֶיהָ שֶׁל
הַבָּבוּאָה שֶׁלָּהּ הֵן הַבְטָחוֹת שָׁוְא . הִיא כְּבָר הִכִּירָה אוֹתָהּ
הֵיטֵב וְיָדְעָה שֶׁאֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁתְּשַׁנֶּה אֶת דְּרָכֶיהָ הָרָעוֹת .
לָכֵן הִתְעַלְּמָה מֵהַפְצָרוֹתֶיהָ הַחוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת וְהוֹצִיאָה אֶת
הַמַּרְאָה אֶל מִחוּץ לַבַּיִת . בָּרֶגַע שֶׁעָזְבָה אֶת הַמַּרְאָה וּפָנֶיהָ
שֶׁל זוּטָה לֹא הִשְׁתַּקְּפוּ בָּהּ עוֹד , נָדַמָּה הַבָּבוּאָה בְּבַת אַחַת
וְנֶעֶלְמָה . זוּטָה נָשְׁמָה לִרְוָחָה . הַנּוּדְנִיקִית הַזֹּאת , חָשְׁבָה
לְעַצְמָהּ , חָשַׁבְתִּי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּשְׁתֹּק !
אַחַר כָּךְ חָזְרָה אֶל חַדְרָהּ וְהִתְקִינָה אֶת הַמַּרְאָה הַחֲדָשָׁה
)לְמַעַן הָאֱמֶת , אַבָּא שֶׁלָּהּ , זְעַפְרָן , עָזַר לָהּ , כִּי הַמַּרְאָה
הַחֲדָשָׁה הָיְתָה כְּבֵדָה מְאוֹד , וְהָיָה צָרִיךְ לִקְדֹּחַ חֹר חָדָשׁ
בַּקִּיר (.
כְּשֶׁסִּיְּמוּ , הִבִּיטָה זוּטָה בַּמַּרְאָה בְּבַיְשָׁנוּת וְעָרְכָה הֶכֵּרוּת
מְבִיכָה מְעַט עִם בָּבוּאָתָהּ הַחֲדָשָׁה , הַמְּנֻמֶּסֶת . הַבָּבוּאָה
הָיְתָה חֲבִיבָה בִּמְיֻחָד וַאֲפִלּוּ הֶחְמִיאָה לְזוּטָה עַל הַגְּלִימָה
שֶׁלָּבְשָׁה . "נוֹרָא מַתְאִים לָךְ צֶבַע סָגֹל ," אָמְרָה לָהּ בַּחֲנֻפָּה .
זוּטָה הִסְמִיקָה וְהוֹדְתָה לָהּ . הִיא קִוְּתָה שֶׁבִּמְהֵרָה יִתְרַגְּלוּ זוֹ
לָזוֹ וְאוּלַי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן אֲפִלּוּ יִהְיוּ לַחֲבֵרוֹת טוֹבוֹת .
מְאֻחָר יוֹתֵר פָּתְחָה זוּטָה אֶת שַׂקִּיק תּוֹלְעֵי הַמֶּשִׁי הַמְּסֻכָּרוֹת
וְסָפְרָה אוֹתָן . מִשֶּׁסִּיְּמָה וּמָצְאָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה
תּוֹלָעִים , גָּמְרָה אמֶֹר לָתֵת חָמֵשׁ מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה מַרְוָה ,
כֵּיוָן שֶׁיָּדְעָה עַד כַּמָּה מַרְוָה אוֹהֶבֶת תּוֹלָעִים מְסֻכָּרוֹת . הִיא
תָּחֲבָה אַחַת מֵהֶן אֶל פִּיהָ , נֶהֱנֵית מִמִּרְקָמָהּ הַצָּמִיג , וְהִמְשִׁיכָה
לִבְחןֹ אֶת שְׁלַל הַמַּתָּנוֹת . עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹתְרוּ חֲבִילַת הַצְּבָעִים
הַקּוֹפְצָנִיִּים , שְׁנֵי הָעֶפְרוֹנוֹת וְהַמַּחְבֶּרֶת הַגְּדוֹלָה . לְרֶגַע הָיָה
נִדְמֶה לְזוּטָה כִּי הַטְּרוֹל הַקָּטָן הַמְּצֻיָּר עַל הַכְּרִיכָה מְחַיֵּךְ
אֵלֶיהָ וְשׁוֹלֵף מִתּוֹךְ אַפּוֹ גּוּשׁ גָּדוֹל שֶׁל נַזֶּלֶת . הִיא חִיְּכָה . מָה
אֶעֱשֶׂה בַּמַּחְבֶּרֶת הַזֹּאת ? תָּהֲתָה . לֹא הָיָה לָהּ שׁוּם רַעְיוֹן .
הִיא יָרְדָה בַּמַּדְרֵגוֹת אֶל הַמִּטְבָּח , שֶׁבּוֹ עָמְדוּ הוֹרֶיהָ
וּבִשְּׁלוּ בְּצַוְתָּא אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב . אִמָּהּ , אֲזוֹבִית , בָּחֲשָׁה
בַּסִּיר בָּצָל מְטֻגָּן בְּרַגְלֵי עַכְּבִישִׁים , וְאִלּוּ אָבִיהָ , זְעַפְרָן , קָצַץ
מְחוֹשֵׁי גְּמַלֵּי־שְׁלֹמֹה מְיֻבָּשִׁים וְהוֹסִיף אוֹתָם אֶל קְעָרָה שֶׁל
סָלָט יָרֹק שֶׁל עֲלֵי תִּלְתָּן רַכִּים .
זוּטָה זָרְקָה לְעֶבְרָם בְּזִלְזוּל אֶת הַמַּחְבֶּרֶת הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּהּ
וְאָמְרָה , "כָּל הַמַּתָּנוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי שִׁמּוּשִׁיּוֹת
מְאוֹד , כֻּלָּן פְּרָט לַמַּחְבֶּרֶת הַטִּפְּשִׁית הַזֹּאת . מָה אֲנִי אֲמוּרָה
לַעֲשׂוֹת בָּהּ ? הֲרֵי הִיא רֵיקָה לְגַמְרֵי !"
הוֹרֶיהָ שֶׁל זוּטָה הִבִּיטוּ בָּהּ מֻפְתָּעִים .
"זוּטָה לְבָנָה ," אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ )זוּטָה לְבָנָה הָיָה הַשֵּׁם
הַמָּלֵא שֶׁלָּהּ , וּבְכָל פַּעַם שֶׁאִמָּהּ רָצְתָה לְהַגִּיד לָהּ מַשֶּׁהוּ
רְצִינִי מְאוֹד , הָיְתָה קוֹרֵאת לָהּ כָּךְ (, "הַמַּחְבֶּרֶת רֵיקָה כְּדֵי
שֶׁאַתְּ תְּמַלְּאִי אוֹתָהּ ."
"אֲבָל בְּמָה ?" שָׁאֲלָה זוּטָה , "בְּמָה כְּבָר אֶפְשָׁר לְמַלֵּא
מַחְבֶּרֶת כָּזֹאת ?"
"בְּמָה שֶׁרוֹצִים !" הֵשִׁיב אָבִיהָ .
זוּטָה עִקְּמָה אֶת אַפָּהּ . הַתְּשׁוּבָה לֹא סִפְּקָה אוֹתָהּ .
"כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי בְּגִילֵךְ גַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי מַחְבֶּרֶת־בִּקֹּרֶת
כָּזֹאת ," סִפְּרָה אֲזוֹבִית בְּגַאֲוָה וְהִמְשִׁיכָה לִבְחשׁ בַּקַּלַּחַת .
"מַחְבֶּרֶת־מָה ?" הִתְבַּלְבְּלָה זוּטָה .
אֲזוֹבִית פָּסְקָה לְרֶגַע מִמְּלֶאכֶת הַבְּחִישָׁה וְהִסְתּוֹבְבָה
אֶל זוּטָה . "מַחְבֶּרֶת־בִּקֹּרֶת , כַּמּוּבָן ," הֵשִׁיבָה , "מָה חָשַׁבְתְּ
שֶׁקִּבַּלְתְּ ? סְתָם מַחְבֶּרֶת פְּשׁוּטָה ?"
זוּטָה הִבִּיטָה שׁוּב בַּמַּחְבֶּרֶת שֶׁבְּיָדָהּ . הִיא נִרְאֲתָה לָהּ
רְגִילָה לְגַמְרֵי .
"מָה זֶה מַחְבֶּרֶת־בִּקֹּרֶת ?" שָׁאֲלָה בְּהִסּוּס .
"זוֹ מַחְבֶּרֶת בַּעֲלַת דֵּעוֹת מוּצָקוֹת מְאוֹד ," צָחַק זְעַפְרָן
וְהִסְבִּיר , "הִיא מְבַקֶּרֶת אֶת כָּל מָה שֶׁבְּתוֹכָהּ ..."
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת ?" תָּהֲתָה זוּטָה .
"אַתְּ כְּבָר תִּרְאִי ," עָנְתָה לָהּ אֲזוֹבִית , "וְעַכְשָׁו , לְכִי וְסַיְּמִי

אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת שֶׁלָּךְ . עוֹד מְעַט נֵשֵׁב כֻּלָּנוּ לֶאֱכֹל ."