מבצע!
 

עולש מכשף חדש בשכונה (6)

65.00

לְכָל‭ ‬שְׁכוּנָה‭ ‬מַגִּיעִים‭ ‬מִדֵּי‭ ‬פַּעַם‭ ‬שְׁכֵנִים‭ ‬חֲדָשִׁים, ‬אֲבָל‭ ‬כְּשֶׁהֵם‭ ‬עוֹבְרִים‭ ‬לָגוּר‭ ‬דַּוְקָא‭ ‬בְּבַיִת‭ ‬נָטוּשׁ‭ ‬וְרָדוּף‭ ‬רוּחוֹת‭ ‬שֶׁל‭ ‬דְּרָקוֹנִים, ‬בָּרוּר‭ ‬שֶׁזֹּאת‭ ‬תְּחִלָּתָהּ‭ ‬שֶׁל‭ ‬הַרְפַּתְקָה. ‬אָנִיס‭ ‬וַחֲבֵרֶיהָ‭ ‬פּוֹגְשִׁים‭ ‬בְּעֹלֶשׁ, ‬שְׁכֵנָם‭ ‬הֶחָדָשׁ, ‬בַּיּוֹם‭ ‬הָרִאשׁוֹן‭ ‬לְבוֹאוֹ, ‬וּמִיָּד‭ ‬מְנַסִּים‭ ‬לְהַזְהִיר‭ ‬אוֹתוֹ‭ ‬מִפְּנֵי‭ ‬שׁוֹכְנֵי‭ ‬הַבַּיִת‭ ‬הַמּוּזָר‭ ‬שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ‭ ‬בָּחֲרָה‭ ‬לְהִתְגּוֹרֵר‭ ‬בּוֹ. ‬אֲבָל‭ ‬עֹלֶשׁ‭ ‬לֹא‭ ‬מְפַחֵד. ‬הוּא‭ ‬בִּכְלָל‭ ‬לֹא‭ ‬מַאֲמִין‭ ‬בְּרוּחוֹת, ‬וַדַּאי‭ ‬לֹא‭ ‬בְּרוּחוֹת‭ ‬שֶׁל‭ ‬דְּרָקוֹנִים. ‬אֵיךְ‭ ‬יַצְלִיחוּ‭ ‬הַחֲבֵרִים‭ ‬לְהָגֵן‭ ‬עַל‭ ‬שְׁכֵנֵיהֶם‭ ‬הַחֲדָשִׁים‭ ‬מִפְּנֵי‭ ‬הַסַּכָּנָה‭ ‬שֶׁאוֹרֶבֶת‭ ‬לָהֶם‭?‬

עוֹד‭ ‬סִפּוּר‭ ‬מְלֵא‭ ‬קֶסֶם‭ ‬עַל‭ ‬סוֹדוֹת‭ ‬עַתִּיקִים, ‬עַל‭ ‬חַיּוֹת‭ ‬מַחְמָד‭ ‬וְעַל‭ ‬חֲבֵרוּת‭.‬

“מַתְאִים‭ ‬מְאוֹד‭ ‬לְבָנוֹת‭ ‬שֶׁרַק‭ ‬לָאַחֲרוֹנָה
הִתְחִילוּ‭ ‬לִקְרֹא‭ ‬בְּכוֹחוֹת‭ ‬עַצְמָן‭.‬”
גִּילִי‭ ‬בַּר-הִלֵּל, ‬לָאִשָּׁה

‭”‬אֲנִי‭ ‬חַיָּב‭ ‬לָלֶכֶת,” ‬הִתְנַצֵּל‭ ‬עֹלֶשׁ, “‬עֲדַיִן‭ ‬לֹא‭ ‬רָאִיתִי‭ ‬אֶת‭ ‬הַחֶדֶר‭ ‬הֶחָדָשׁ‭ ‬שֶׁלִּי‭.”‬
‭”‬מְמְ…” ‬הִמְהֵם‭ ‬אוֹרֵגָנוֹ, “‬אֲנִי‭ ‬לֹא‭ ‬בָּטוּחַ‭ ‬שֶׁזֹּאת‭ ‬תִּהְיֶה‭ ‬חֲוָיָה‭ ‬נְעִימָה‭ ‬כָּל‭ ‬כָּךְ…” ‬
‭”‬מַדּוּעַ‭ ‬לֹא?” ‬הֻפְתַּע‭ ‬עֹלֶשׁ. ‬
‭”‬אַתָּה‭ ‬יוֹדֵעַ‭ ‬שֶׁהַבַּיִת‭ ‬הַזֶּה‭ ‬רָדוּף‭ ‬רוּחוֹת‭ ‬שֶׁל‭ ‬דְּרָקוֹנִים‭… ‬נָכוֹן?” ‬שָׁאֲלָה‭ ‬אָנִיס‭ ‬בְּלַחַשׁ‭.‬
‭”‬רוּחוֹת‭ ‬שֶׁל‭ ‬דְּרָקוֹנִים?” ‬עֹלֶשׁ‭ ‬הֵרִים‭ ‬גַּבָּה, “‬אֵין‭ ‬דָּבָר‭ ‬כָּזֶה‭!”‬

אֶשְׁכָּר‭ ‬אֶרְבְּלִיךְ-בְּרִיפְמָן, ‬סוֹפֶרֶת‭ ‬הַיְּלָדִים‭ ‬וְהַנֹּעַר‭ ‬הַיְּדוּעָה, ‬פִּרְסְמָה‭ ‬עַד‭ ‬הַיּוֹם‭ ‬עֶשְׂרִים‭ ‬וַחֲמִשָּׁה‭ ‬סְפָרִים, ‬וּבָהֶם‭ ‬הַסְּדָרוֹת‭ ‬וִוינְטֶר‭ ‬בְּלוּ, ‬יַלְדַּת-פֵיוֹת; ‬אֵמֵרַלְד, ‬יַלְדַּת-פֵיוֹת‭ ‬וְסִפּוּרִים‭ ‬מִוִּוינְדִידַסְט. ‬עֹלֶשׁ, ‬מְכַשֵּׁף‭ ‬חָדָשׁ‭ ‬בַּשְּׁכוּנָה‭ ‬הוּא‭ ‬הַסֵּפֶר‭ ‬הַשִּׁשִּׁי‭ ‬בְּסִדְרַת‭ ‬עוֹלַם‭ ‬הַמְּכַשְּׁפִים‭ ‬שֶׁיָּצְרָה. ‬הַסִּדְרָה‭ ‬זָכְתָה‭ ‬בִּמְאוֹת‭ ‬אַלְפֵי‭ ‬קוֹרְאִים, ‬וּסְפָרֶיהָ‭ ‬הָיוּ‭ ‬לְרַבֵּי-מֶכֶר‭.‬‭ ‬אָנִיס, ‬מְכַשֵּׁפָה‭ ‬מַתְחִילָה‭ ‬וְזוּטָה, ‬מְכַשֵׁפָה‭ ‬חַסְרַת‭ ‬הַשְׁרָאָה, ‬הִשְׁתַּתְּפוּ‭ ‬בְּמִצְעַד‭ ‬הַסְּפָרִים‭ ‬שֶׁל‭ ‬מִשְׂרַד‭ ‬הַחִנּוּךְ‭.‬

במלאי

 

תיאור

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

דַּיָּרִים חֲדָשִׁים

 

בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁעָה אַרְבַּע וְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם דַּקּוֹת נֶעֶצְרָה מוּל הַבַּיִת הַיָּשָׁן וְהַנָּטוּשׁ, שֶׁמּוּל הַגַּן הַצִּבּוּרִי, מוֹנִית אֲוִיר צְהֻבָּה וּרְחָבָה. לְמַעַן הָאֱמֶת, הַיְּלָדִים הִבְחִינוּ בָּהּ מְרַחֶפֶת בַּשָּׁמַיִם עוֹד זְמַן-מָה טֶרֶם נָחֲתָה, וּבְתוֹר מִשְׂחָק מְשַׁעֲשֵׁעַ, כָּל אֶחָד מֵהֶם נִסָּה לְנַחֵשׁ הֵיכָן תִּנְחַת.

“יֵשׁ!” אָמַר אוֹרֵגָנוֹ, כְּשֶׁכְּבָר הָיָה בָּרוּר לַכֹּל שֶׁמּוֹנִית הָאֲוִיר נֶעֱצֶרֶת לְצַד הַבַּיִת הַנָּטוּשׁ, “צָדַקְתִּי! כֻּלְּכֶם חַיָּבִים לִי תּוֹלַעַת מְסֻכֶּרֶת,” חָגַג אֶת נִצְחוֹנוֹ, וְאַף הוֹסִיף: “זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי מְהַמֵּר עַל מַשֶּׁהוּ…”

“סְתָם מַזָּל שֶׁל מַתְחִילִים,” אָמְרָה מַרְוָה בְּבִטּוּל.

“מְעַנְיֵן בְּמָה מְדֻבָּר…” זָקְפָה אָנִיס אֶת רֹאשָׁהּ וּבָחֲנָה אֶת מוֹנִית הָאֲוִיר, שֶׁבֵּינְתַיִם דַּלְתוֹתֶיהָ נִפְתְּחוּ וּמִתּוֹכָהּ יָצְאוּ שְׁלוֹשָׁה מְכַשְּׁפִים, לְבוּשִׁים גְּלִימוֹת מֶשִׁי מְהֻדָּרוֹת. אֶחָד מֵהֶם הָיָה נָמוּךְ יוֹתֵר, וּכְשֶׁהִסְתּוֹבֵב, הִבְחִינוּ הַיְּלָדִים שֶׁזֶּהוּ מְכַשֵּׁף יֶלֶד, מַמָּשׁ כְּמוֹהֶם.

נַהַג מוֹנִית הָאֲוִיר, שֶׁנִּרְאָה עַצְבָּנִי בִּמְיֻחָד, וְאָזְנָיו הַגְּדוֹלוֹת הֶעֱלוּ קִיטוֹר מְשֻׁנֶּה בְּצֶבַע סָגֹל, פָּתַח אֶת תָּא הַמִּטְעָן וְהֵנִיחַ עַל הַמִּדְרָכָה, לְצַד רַגְלֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַמְּכַשְּׁפִים, חָמֵשׁ מִזְוָדוֹת מְעוֹפְפוֹת, אַרְבָּעָה תִּיקֵי צַד קוֹפְצָנִיִּים (שֶׁלֹּא חָדְלוּ מִלְּקַפֵּץ אַף לֹא לְרֶגַע, וְאֶחָד מֵהֶם אֲפִלּוּ הֵעֵז וְקָפַץ יָשָׁר לַכְּבִישׁ), שְׁנֵי עֲצִיצֵי קַקְטוּס דּוֹקְרָנִיִּים וּזְקוּפִים שֶׁזִּמְּרוּ בִּשְׁנֵי קוֹלוֹת קָנוֹן נוּגֶה, וּכְלוּב אֵלִיפְּטִי מֻזְהָב שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁכַן פִּינְגְּוִין שְׁחֹר רֶגֶל, מְפֻסְפָּס שָׁחֹר-לָבָן, בַּעַל מָקוֹר חַד וּמְעֻקָּל וְעֵינֵי נֵץ כֵּהוֹת, שֶׁמֵּעֲלֵיהֶן צָמְחוּ בַּלּוּטוֹת וְרֻדּוֹת.

“אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם עוֹבְרִים לְכָאן?” שָׁאֲלָה קוֹרָנִית וְעֵינֶיהָ הִתְרַחֲבוּ בְּהִשְׁתָּאוּת.

“לַבַּיִת הַנָּטוּשׁ?” שָׁאַל גַּם קֶצַח, וּצְמַרְמֹרֶת עָבְרָה בְּגוּפוֹ.

“אַף אֶחָד לֹא גָּר בַּבַּיִת הַנָּטוּשׁ!” קָבְעָה אָנִיס בְּהֶחְלֵטִיּוּת וְשִׁלְּבָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ, “זֶה יָדוּעַ לַכֹּל. אַף אֶחָד לֹא מַסְפִּיק טִפֵּשׁ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה…”

“אוּלַי הֵם כֵּן,” הוֹרָה כַּמּוֹן בְּסַנְטֵרוֹ עַל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁעָמְדָה בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב וְנִרְאֲתָה מֻתֶּשֶׁת וּמְבֻלְבֶּלֶת.

הַיְּלָדִים הִבְחִינוּ שֶׁאַב הַמִּשְׁפָּחָה, מְכַשֵּׁף זְקוּף קוֹמָה וּרְחַב כְּתֵפַיִם, בַּעַל זָקָן אָרֹךְ וּמְפֻסְפָּס, מוֹצִיא מִכִּיסוֹ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת וּמוֹשִׁיט אוֹתָם לְנַהַג מוֹנִית הָאֲוִיר.

“שֹׁד לְאוֹר יוֹם!” צָוַח אַחַד הַמַּטְבְּעוֹת כֹּה חָזָק, עַד שֶׁקּוֹלוֹ הִדְהֵד בָּרְחוֹב וּבְכָל רַחֲבֵי הַגַּן הַצִּבּוּרִי.

נַהַג מוֹנִית הָאֲוִיר הֶחְזִיר לַמְּכַשֵּׁף, אַב הַמִּשְׁפָּחָה, אֶת אַחַד הַמַּטְבְּעוֹת, וְהַמַּטְבֵּעַ הִתְרַצָּה וּפָסַק מִצְּרָחוֹתָיו. אָז נִכְנַס הַנַּהָג בַּחֲזָרָה אֶל הַמּוֹנִית שֶׁלּוֹ וְנָסַק מִשָּׁם בִּמְהִירוּת אֶל-עָל, מוֹתִיר בְּעִקְבוֹתָיו שֹׁבֶל עָשָׁן דַּק בְּנִיחוֹחַ אֵיקָלִיפְּטוּס.

הַיְּלָדִים צִחְקְקוּ וְנִצְמְדוּ לַגָּדֵר הַמַּקִּיפָה אֶת הַגַּן, וְהוֹסִיפוּ לִבְחֹן בְּסַקְרָנוּת אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה עָבְרָה זֶה עַתָּה לָגוּר בִּשְׁכוּנָתָם.